<h1>כל בו הלכ' איסורי מאכלות סימן ק'</h1>
<h2>דף פ.</h2>
כל איסורי מאכלות שבתורה, שיעורן כזית, בין למלקות בין לכרת בין למיתה בידי שמים. וכל המחויב כרת או מיתה לוקה. והאוכל פחות מכשיעור זה, מכין אותו מכת מרדות.
<h2>דף פא.</h2>
והאוכל אכילה גדולה מדבר אסור, אינו חייב אלא חיוב אחד לכל האכילה, אם לא התרו בו על כל זית וזית, שאם התרו בו, חייב על כל התראה.
<h2>דף פב.</h2>
עוברה שהריחה מאכל אסור, מאכילים אותה מן המרק, ואם נתיישב דעתה מוטב, ואם לאו, מאכילין אותה פחות מכשיעור, ואם לא נתיישב דעתה בזה, מאכילין אותה עד שתתיישב, וכן הבריא, שהריח דבר שיש בו חומץ וכיוצא בו מדברים שמערערין הנפש, דינו כעוברה.
<h2>דף פג.</h2>
מי שאחזו בולמוס, מאכילין אותו מיד, ואין מחזירין על דברים המותרין, אלא ממהרין בנמצא עד שיאורו עיניו. ומאכילין אותו הקל תחילה. ואם אורו עיניו מוטב, ואם לאו, מאכילין אותו החמור.
